אודות

הכל מתחיל במשפחה

הסיפור מתחיל בגיל 13 כאשר הכנתי את הליקר הראשון שלי. אני זוכר שסבא מורדי היה מביא איתו ליקר לימונצ'לו מטיולים בחו"ל ואמי מאוד אהבה את טעמו. החלטתי לנסות להכין כזה בעצמי. אחרי התעמקות במתכונים באינטרנט ולימוד התחום בחרתי מתכון שהפך למתכון הדגל. המתכון שהסב נחת רבה למשפחה, לחברים ולי, אליו כל ליקר אחר שאני מכין היום עובר השוואה. לשמחתי הרבה אמי התפעלה מטעמו ופסקה שלעומתו לליקרים הקנויים יש טעם של חומר ניקוי. היא לא נגעה בהם יותר. סבא גם טעם ואהב מאוד והטיל עלי לספק לו ליקר לימונצ'לו בקביעות. בהמשך התמכר לטעמים נוספים שהצטרפו כמו ליקר קפה-תפוזים, ליקר פרנג'ליקו ועוד. סבי התגאה מאוד וכל השכנים והחברים שלו טעמו ונהנו מסיפורי תולדות הליקרים הנהדרים. וכך מוניתי בגיל 13 לשר המשקים של המשפחה. 

סבא מורדי נפטר בעקבות מאורעות 7.10.23 – ליבו לא עמד במה שקרה. ההחלטה לפתוח את אתר לורד ליקר מוקדשת באהבה גדולה לזכרו. לחיים סבא.

השפעת הסביבה

בגיל 16.5 עברתי עם משפחתי לרמת הגולן. למושבה קסומה ושמה קדמת צבי. המושבה מוקפת נופים ירוקים, כרמים ועצי פרי מכל עבר. המעבר מהעיר לרמת הגולן היה דרמטי – מקצב עירוני מהיר לאורח חיים כפרי, רגוע וטבעי יותר. מהר מאוד גיליתי שהגולן הוא גן עדן אמיתי לאוהבי משקאות – בקדמת צבי עצמה כמה יקבי בוטיק שלכל אחד מהם סגנון ייחודי. ביניהם יקב רם, יקב בזלת, יקב אסף, יקב זוהר ויקב עין נשוט. באותה נשימה אני מזכיר את בית הריבות הקסום כי פשוט אי אפשר לדבר על קדמת צבי בלי להזכיר אותו, מקום שכדאי להכיר.

כשהייתי ילד התוויות של היקבים על הבקבוקים בסופר נהגו להרשים אותי. בגולן התאפשר לי להציץ אל מאחורי הקלעים ולראות את תהליך הייצור שמאחורי התווית. לטעום יינות שעברו שנים של יישון ולהבין את הכבוד שיש כאן למסורת האלכוהול. כל זה נסך בי השראה וחיזק השתוקקות להתנסות, ללמוד ולפתח ליקרים ברמה גבוהה יותר.

הקירבה למטעים ולכרמים של האזור הפכה את החיפוש אחר חומרי גלם למשחק של ממש. האפשרות לקטוף פרי טרי או לקנות ישירות מהחקלאים פירות טריים וחמימים מהשטח שלא עברו קירור הינה אוצר בלום לדמיון וליצירתיות. איזה פרי ייכנס לליקר הבא? תפוזים עסיסים שנקטפו בשיאם? תאנים שופעי מתיקות? אולי שזיפים ברי-מזל שלא נאכלו על ידי הציפורים או "סתם" אשכוליות אדומות שהשכנה מוכרת? איך בוחרים מתוך מבחר אינסופי של עצי לימון המפוזרים במושבה את אלו שיניבו ליקר לימונצ'לו מהחלומות. היות ואני חופר לכם רבות עליו אז אולי להכין בעצמכם – המתכון כאן. הגעתי לגולן עם תשוקה פועמת לייצר ליקרים ביתיים איכותיים. ההשראה להתעמק עוד יותר ולמצוא את הסגנון הייחודי שלי קיבלה חיים חדשים בעקבות המרחבים, האוויר הצלול, האנשים והתרבות המקומית .

איך נכנסתי למערכת היחסים עם הליקרים הביתיים

מאז ומעולם המעטתי בשתיית אלכוהול כולל ליקרים אבל נהנה מטעמים משובחים. הבחירה שלי היתה בדרך כלל בירה (בגלל הטעם המר) או אשכוליות עם מעט וודקה. אחרי שהתחלתי להכין ליקר לימונצ'לו השתנו ההעדפות שלי. מעתה יש משקה שתמיד יערב לחיכי המתנשא. אני הוא שמכין אותו והוא לא יגמר לעולם.

התאהבתי ממש בתהליך ההכנה. בציפייה והמתח באוויר בזמן השריית החומרים שאורכת חודשים, ערבוב החומרים המדויק – זו המעבדה שלי. כיוון ששום דבר לא יכול להתפוצץ, להנמס ואין גזים רעילים ולכן הסביבה בטוחה לנסיונות ולמשחק.

היזם שבי

אני אוהב לאתר הזדמנויות כלכליות. אמנם בגיל 13 הייתי איש עסקים צעיר ותמים אבל הבנתי שהליקרים שאני מייצר טובים. הנחתי שאנשים יהיו מוכנים לשלם עליו. ובאמת חברים ואפילו המורה הפרטית למתמטיקה קנו.

התחביב נשאר כזה במשך 15 שנים עד אשר בשלו התנאים והחלטתי להפוך את התחום להרפתקה העסקית הבאה שלי. היום אני מנוסה יותר, מחושב יותר, מדויק יותר וטעים יותר. לפי הבעות הפנים של הטועמים, אני רואה שהליקרים מעניקים הנאה, אז לזכות היא לי לשרת את החברה.

מי אני – נעים מאוד

אני אור, בציר 97, גדלתי ברמת גן, גר משנת 2013 ברמת הגולן. שרתתי בחיל האוויר ומאז שהשתחררתי מהצבא הרוח העצמאית דוחפת אותי לחפש רעיונות חדשים, או אולי להחיות רעיונות ישנים?

אני עובד כמורה לנהיגה ובשעות הפנאי אני עדיין אוהב להכין ליקרים. כן כן, גם אחרי 15 שנה. אני מקבל המון סיפוק כאשר אנשים מוצאים תענוג בליקר מעשה ידי וגם יש לי כיבוד מיוחד להביא לכל מקום שאני מתארח. הציפייה לכל בקבוק היא אותה ציפייה כאילו זה הבקבוק הראשון ואני מקווה שכך יהיה גם בבקבוק המיליון ואחד.